שלטון החוק – ביקורת חקיקה

11/11/2006

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הודעה על העלאת מחירים) / שמואל הלפרט

Filed under: כוונות טובות — Dubi @ 20:48

לפעמים, ספר החוקים שלנו נראה כמו תלבושת של אוליבר טוויסט בהפקה לא מוצלחת – טלאי על טלאי על טלאי. מישהו מגלה בעיה, אז הוא מחוקק חוק כדי לתקן אותה, החוק החדש יוצר בעיה חדשה, אז מחוקקים עוד חוק כדי לתקן אותה. מישהו מוצא דרך לנצל את החוק לשלילה, אז שוב – מתקנים עוד חוק.

זה התהליך שהוביל להצעת החוק החדשה של שמואל הלפרט (יהדות התורה). במקור, חנויות הציגו את מחירי המוצרים לפני מס. בשנת 1976 הוטל בישראל לראשונה מס ערך מוסף, בגובה 8 אחוז. תוך חודשים ספורים הוא קפץ ל-12 אחוז, ובשנות השמונים והתשעים המשיך לטפס ל-16, 17 ו-18 אחוזים. זהו מס גבוה למדי, ומספר עקום למדי, שמקשה על חישוב המחיר המלא. לפיכך, החליטו המחוקקים בישראל שהמחירים יוצגו תמיד כולל כל מס שמושת על המוצר הנמכר. הוחלט, ובוצע. אכן – כל פעם שאנחנו נכנסים לסופר, אנחנו יודעים בדיוק כמה יעלה לנו כל מוצר. לא כמה בעלי הסופר מרוויחים, כמה הוא עולה לנו.
אחלה.

אבל אז, מדי פעם, מחליטים בממשלה להוריד את אחוז המס. עוד יותר אחלה. רק מה? מחירי המוצרים בסופר שלכם נקבעים "לאחור" – קודם מחליטים איך רוצים שיראה המחיר על השלט, ואז מחשבים כמה הוא צריך להיות בקופה, לפני מס. כך יוצא שהמחיר האמיתי של כל מיני מוצרים הוא די מוזר – 8.538 ש"ח, במקום 9.99, למשל. למה? כי אנחנו רוצים לראות מחיר פחות-או-יותר עגול על השלט, ובשביל זה, המחיר האמיתי צריך להיות "מכוער".
אז מה, עכשיו, בגלל שהורידו את המע"מ באחוז, נשנה את המחירים? פתאום המחיר יהיה 9.98? מה פתאום? זה לא מספר יפה. אז אף אחד לא מוריד מחירים, והרווח זורם הישר לכיסי הקמעונאים. כשהמוצר מאוד יקר, אולי חלק מההוזלה תגיע אלינו. רוב הזמן, עם זאת, המחיר ה"אמיתי" יתוקן למעלה, כדי שהמחיר המוצג ישאר "יפה".

אז פתאום החוק להצגת מחירים מלאים יצר בעיה – הממשלה רוצה להיטיב עם הציבור, ויצא שהיא היטיבה רק עם הקמעונאים.
אז מה עושים? מציעים חוק חדש! גם הוא, כמובן, עוסק בהצבת שלטים בבתי עסק. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הודעה על העלאת מחירים) מציעה שכל בעל עסק שלא הפחית את מלוא הסכום שהיה צריך להיות מופחת, יציב שלט בבית העסק שלו שיודיע על כך לקונים. המטרה, כמובן, היא שהקמעונאים יתבוששו ויעדיפו להפחית את המחירים כראוי.

טלאי על טלאי, כאמור. החוק הזה מאוד בעייתי. הרי לבעל עסק מותר להעלות את מחירי המוצרים שהוא מוכר מתי שבא לו כמה שבא לו. דווקא ביום של הורדת המע"מ, יהיה לו אסור להעלות את המחיר בלי לשים שלט? איך אפשר לאכוף דבר כזה? אז הקמעונאים יעלו את המחיר יום לפני ויורידו חזרה למחיר המקורי ביום הורדת המע"מ.

איך החוק הזה עוזר למישהו? האם הלפרט באמת מאמין שהקמעונאים יתקעו עם המחירים המוזרים שנכפו עליהם? הרי זה ברור שלא. אז למה להטליא את ספר החוקים שלנו?

ספיישל מצעד הגאווה

Filed under: חוק יסוד,ספיישל — Dubi @ 14:28

כן, כן, מצעד הגאווה (שבעיקר צעד במקום, אם לא אחורה) כבר מאחורינו, אבל נפלאות הן דרכי מערכת הדיוור האוטומטית של הכנסת, וממש היום נחתו בתיבת הדוא"ל שלי שתי הצעות חוק נפלאות חדשות מבית מדרשן של המפלגות החרדיות, שנועדו לצמצם את הסיכוי לקיום מצעדים שכאלו בעתיד. שתי ההצעות מציעות לתקן את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, ומנסות לרכב על כך שיש חוק שעוסק בירושלים (חוק חילוני למהדרין, יש לציין), כדי להכליל לתוכו שיקולים דתיים.

ומה בהצעות? הצעת תיקון – מניעת פגיעה בערכים דתיים של יצחק וקנין, נסים זאב ואמנון כהן, מבקשת להוסיף לחוק סעיף שייתן לרשויות סמכות לכלול בשיקוליהן (ולמעשה, לכפות עליהן לשקול) שיקולים דתיים "מניעת פגיעה בערכים דתיים" בבואן להחליט החלטות הנוגעות לעיר. ראוי לציין שהחוק קובע כבר כיום כי יש להגן על המקומות הקדושים מפני פגיעה ברגשות דתיים הקשורים באותם מקומות. הצעת החוק הזו, למעשה, מבקשת להחיל את הקריטריון הזה על העיר ירושלים כולה.

תיקון – איסור מצעדים ותהלוכות של חבר הכנסת אליהו גבאי מן האיחוד הלאומי רוצה משהו הרבה יותר ספציפי, כפי שנרמז משמו: "מועצת עירית ירושלים מוסמכת לאסור על קיומם של מצעדים ותהלוכות בתחום ירושלים מטעמים של פגיעה בסדר הציבורי, ברגשות הצבור או מטעמי דת" – זה הסעיף שמציע גבאי להוסיף לחוק יסוד בישראל. לא, חלילה, לחוק הנוגע לשלטון המקומי, אלא לחוק יסוד בירת ישראל. מדוע מרמת גן תשלל הזכות לאסור קיומו של מצעד מטעמים של פגיעה בסדר הציבורי? לא ברור. סתם כך. רק בירושלים יש סדר ציבורי שצריך לשמור עליו. ומדוע, תשאלו, דווקא מועצת עירית ירושלים ולא ראש העיר, למשל? אז זהו, שראש העיר עלול, חלילה, להיות חילוני, בעוד שמועצת העיר תמיד תכלול מספיק דתיים או "מביני דתיים" שיסכימו לשלול את חירותו של אדם כדי לא לפגוע ברגשות היהודים הטובים הללו.

ואני שואל – כל הארץ הזו קדושה, לא? אז למה החוקים מוגבלים לירושלים? בואו נאסור לפגוע ברגשות של אנשים דתיים, ולזרוק זין על הרגשות והזכויות של כל השאר, בכל רחבי המדינה.
מיד אחר כך אפשר גם לזרוק לזבל את הדמוקרטיה, ולהשליט פה שלטון הלכה וזהו. בשביל מה להסתובב סחור סחור עם חוקי יסוד מתחכמים, אם זו המטרה הסופית, הרי?

בלוג בוורדפרס.קום.