שלטון החוק – ביקורת חקיקה

23/11/2006

הצעת החוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל (תיקון מס' 4)

גרסא מורחבת קמעה של פוסט זה פורסמה במקור בכתב העת "האייל הקורא". הפוסט נערך על-ידי מערכת האייל

הצעות חוק מטעם הממשלה הן החשובות ביותר מבחינתנו, האזרחים. להן יש את הסיכוי הגבוה ביותר לעבור את כל שלבי החקיקה ולהצטרף לספר החוקים של ישראל. על כן בחרתי לפתוח את המדור עם הצעת החוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל (תיקון מס' 4). חוק רישום ציוד וגו' הוא אחד החוקים המותנים בקיומו של מצב חירום בישראל – אותו מצב חירום שקיים במדינה מאז היווסדה ומוארך בהחלטת הכנסת מדי שנה – שמקנים לממשלה מגוון סמכויות מרחיקות לכת במטרה להגן על המדינה בזמן אותו מצב חירום. באופן ספציפי, חוק רישום ציוד וגו' זה מקנה לשר הבטחון סמכות לקבוע כי ציוד מסויים שנמצא בבעלות פרטית – מרכב הנדסי ועד בעלי חיים – יגוייס בעת הצורך, ולכן חלות על בעליו מגוון הגבלות וחובות. כל מי שמכיר את מערכון "המכונית המגוייסת" הקלאסי של הגשש החיוור מכיר את עקרונות החוק והשלכותיו על האזרח הפשוט. החוק פוגע משמעותית בחופש הקניין, ומכיוון שמושג "מצב החירום" בישראל כבר מזמן התרוקן מתוכן, הרי שהוא מהווה פגיעה מתמשכת בזכויות האדם בישראל.

התיקון לחוק מכיל מספר רב של סעיפים. חלקם אינם אלא תיקונים טכניים – כמו הסעיף שמציע להחליף את המונח "חיל האפסנאות" בשם המעודכן "חיל הלוגיסטיקה הרפואה והמרכזים"; סעיפים אחרים מבקשים לתקן עוולות שנפלו בחוק, כמו הסעיף בחוק הקיים שקובע כי אזרח שציודו גויס יקבל פיצוי בעבור ההוצאות שהוציא לשם קבלת הציוד חזרה, אבל לא עבור ההוצאות שהוציא לשם מסירת הציוד; אבל התיקון המרכזי, והסיבה להצעת החוק הממשלתית, הוא סעיף 21 להצעת החוק, שנוסחו, בפשטות, "סעיף 46 לחוק העיקרי – בטל".

סעיף 46 לחוק הקיים קובע כי תוקפו של החוק יפוג כאשר תחליט הכנסת כי אין עוד מצב חירום בישראל.

ההגיון מאחורי החוק בנוסחו המקורי הוא כי במצב חירום, יתכן שבידי צה"ל לא יהיה מספיק ציוד כדי לתפקד כראוי, ולכן מוטב לפגוע בזכויות הפרט מאשר להפסיד במלחמה. בשעת מלחמה עשוי הצבא למצוא עצמו ללא ציוד דרוש לאחר שציוד קיים נפגע או שציוד מתכלה אזל במחסנים – ולפיכך מן הראוי לאסוף את הציוד הדרוש מן האזרחים כדי לתרום למאמץ המלחמתי. ביטול תלותו של החוק במצב החירום משמעו שהמדינה מצהירה כי הצבא אינו מסוגל, גם בעיתות שלום, להיות מצוייד במידה הדרושה לו, ואפילו בזמנים שאינם זמני חירום, כל ציוד אזרחי שדרוש לצבא יכול להיות מוכרז ככזה, ובעליו ידרש למוסרו לצבא כל אימת שהצבא יחליט כי כך ראוי, כולל, כפי שקובע סעיף 5 להצעת החוק, למטרות "בדיקה, הערכה, תיעוד או כל פעולה אחרת הנדרשת לשם הכנת הציוד לשימוש בידי הצבא".

התיקון הזה הופך אותנו, את כולנו, לאפסנאות של צה"ל, בין אם שנרצה ובין אם שלא. מעבר לכך – הצווים שמודיעים לנו כי הציוד שלנו מוחרם על ידי צה"ל למטרותיו יכולים, על פי התיקון המוצע, להשלח אלינו בדואר רגיל או בפקס – וחזקה כי הודעות אלו הגיעו אלינו, אלא אם נצליח אנו להוכיח אחרת. זאת ועוד – אמנם החוק המוצע מבקש לבטל את הדרישה לקבלת אישור להוצאה מן הארץ של כל ציוד רשום (כלומר, כל ציוד ששר הבטחון הכריז שעשוי להיות מגוייס) – אך בו בזמן הוא קובע כי שר הבטחון יכול להכריז בצו כי ציוד מסוג מסויים אסור להוצאה מן הארץ בכלל, משום שהוא "דרוש לצבא מטעמים של כוננות בטחונית". משמע – אם במקרה שר הבטחון הכריז שפריט זה או אחר שבידיכם דרוש לצבא מטעמים של כוננות בטחונית, ואתם לא טרחתם לוודא זאת בעצמכם לפני שנטלתם אותו איתכם לחו"ל, יתכן שתמצאו את עצמכם עוברים על החוק בלי שבכלל ידעתם, משום שאיש לא יטרח לעדכנכם באשר לצו הלז.

החוק עוד ממשיך וקובע חובות ואחריות המוטלות על האזרח או על גופים אזרחיים, וכל זאת על מנת להסמיך את צה"ל להחרים ציוד מהציבור, גם בימי שלום, במקום לרכוש ולתחזק את אותו הציוד בעצמו. כל העם צבא? בהחלט. וגם האוטו שלו.

על פי דברי ההסבר לחוק, מדובר בחוק אחד מתוך סדרת חוקים התלויים במצב החירום במדינה, שבכוונת הממשלה לנתק בינם לבין ההכרזה על מצב חירום. לא ברור מהדברים מה טעם יהיה בהכרזת מצב חירום אם וכאשר יושלם התהליך – שהרי זכויות הפרט בישראל תהיינה שרועות שדודות בשדה הקרב המשפטי בתום התהליך הזה, ואפילו הצדקת "שעת החירום" לא תהווה כסות לפשע שבוצע כנגדן. לכן, אם יום אחד תקראו בעיתון כי הכנסת הכריזה ברוב הוד והדר שאין עוד מצב חירום בישראל, קחו זאת בערבון מוגבל – יתכן שבספר החוקים הישראלי לא נותרה כל משמעות עוד להכרזה שכזו, ומצב החירום אולי הוסר פורמלית, אבל את האלמנט – הו, את האלמנט תקעו לנו עמוק.

2 תגובות »

  1. נראה לי שאתה קצת מגזים לגבי ההשלכה המעשית של התיקון – יש לו במקרה הטוב משמעות דקלרטיבית. מדינת ישראל הינה במצב חירום מיום היווסדה, ולא סביר שהדבר ישתנה. כאשר יתרחש אותו נס שבו מדינת ישראל תצא ממצב החרום שבו היא נמצאת, ישתנו חוקים רבים, וייתכן שביניהם גם החוק האיזוטרי שהזכרת.

    תגובה של royazr — 03/12/2006 @ 21:20 | להגיב

  2. זה בדיוק העניין – השינוי בחוק יהפוך דווקא את ההכרזה על ביטול מצב החירום לדקלרטיבית בלבד, ומשמעותו היא אחת: עם מצב חירום או בלעדיו, בישראל אין לך זכויות מלאות על הרכוש שלך, אם צה"ל שם עליו את העין.

    תגובה של iod — 04/12/2006 @ 17:21 | להגיב


RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

%d בלוגרים אהבו את זה: