ועדות מקוונות

דרך החברים של ג'ורג' (ברוכים הבאים לבלוגלי, אגב!) גיליתי שיו"ר הכנסת יזמה פרוייקט נסיוני חדש של שידור הדיונים בוועדות הכנסת ברשת. הועדות המשודרות כעת כוללות את הכלכלה, החינוך, חוק חוקה ומשפט וביקורת המדינה. המערכת גם תאפשר לצופים להגיב בזמן אמת לדברים ולנהל דו-שיח עם הח"כים והאורחים בוועדות. עופר רון מהחברים לא חושב שיצא מזה משהו, אבל אני חושב שמדובר במהלך מבריק שיעשה רק טוב גם לאזרחים בישראל וגם (ובעיקר) לענייניות של דיוני הועדות. קשה לי להאמין שפקאצות למיניהן יאכלסו את חדרי הצפיים של הוועדות, או שתתעורר תרבות טוקבקיסטית גם שם. בינתיים, מהדיונים שאפשר כבר לקרוא באתר, עושה רושם שהדיון בין חברי הוועדה ואורחיה לבין הצופים מהבית הוא פורה ומפרה.

מחר בתשע, אגב, דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא הטיפול בהטרדה מינית בצה"ל. אם יש לכם זמן פנוי ואתם חושבים שהנושא חשוב, אני ממליץ לצפות ולהשתתף בדיון.

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון- משך זמן חקירה), התשס"ז-2007 / עתניאל שנלר ואחרים

לא לעיתים קרובות רואים רשימה כה ארוכה של ח"כים החתומים על הצעת חוק פרטית כמו במקרה של הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון- משך זמן חקירה), התשס"ז-2007 של עתניאל שנלר (קדימה), הצעה שמבקשת להגביל לשלוש שנים את תקופת החקירה המקסימלית שתתאפשר למשטרה מרגע שהוגשה תלונה. קשה לדכא את בלוטות הציניות שזועקות שהסיבה לתמיכה המאסיבית בהצעה היא כמות הח"כים שנגדם תלויה ועומדת חקירה היום (או שתהיה חקירה בעתיד), ורוצים להגביל את יכולתה של המשטרה לחקור מקרים סבוכים או עדינים מדי.

מצד שני, חייבים להודות שיש מידה של עינוי הדין בחקירת משטרה המתנהלת נגד אדם במשך שנים מבלי שיתאפשר לו להסיר את העננה הרובצת מעליו. לא שאחרי שתסתיים החקירה יגמרו הצרות שלו – כי הרי אז הוא יאלץ לעמוד בפני מערכת המשפט החלודה שלנו, ואם יתמזל מזלו, אולי הוא פשוט ימות לפני שיגמר המשפט וזהו.

בעיני מי שלא מבין כלום בחקירות משטרה, שלוש שנים נראות כמו טווח זמן סביר בהחלט לסיום חקירה או להרמת ידיים סופית של המשטרה. מצד שני, אולי עדיף להגביל את החוק הזה שלא לכלול פשעים אלימים. אם העדויות לרצח כלשהו יצוצו רק אחרי ארבע שנים, עדיין יש אינטרס ציבורי מובהק בתפיסת הרוצח והכנסתו לכלא.

כשחושבים על זה – אולי צריך להגביל את החקירה בצורה שונה: שלוש שנים מרגע שאדם נחקר לראשונה תחת אזהרה, או כל סממן אחר של הצהרה "פומבית" של המשטרה שהיא חושדת באדם ספציפי. הרי אם לוקח למשטרה חמש שנים להחליט שהחשד שלה נופל על אדם פלוני, בכל התקופה האמורה אף אחד לא נפגע מהתמשכות החקירה (חוץ מקורבנות הפשע, כמובן, והם לא ירוויחו מביטול החקירה כעבור שלוש שנים).

בהחלט יש מקום להשקיע מחשבה ברעיון העקרוני שמאחורי הצעת החוק, אך אני בספק אם מתכונתו הנוכחית היא אופטימלית.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תואר מוסמך לשופטי בית המשפט העליון והמחוזי), התשס"ז-2007 – מרינה סולודקין ואח'

כשהתחלתי לבדוק את הרקע להצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תואר מוסמך לשופטי בית המשפט העליון והמחוזי), התשס"ז-2007 אני חייב להודות שדי הופתעתי. הצעת החוק של מרינה סולודקין (קדימה) מציעה לקבוע רף מינימלי של תואר שני (כלשהו). מיד תהיתי – האם יש שופטי עליון כיום שאינם לפחות בעלי תואר שני במשפטים? אז מסתבר שיש: אדמונד לוי, בעל תואר ראשון בלבד; מרים נאור, בעלת תואר ראשון בלבד; אליקים רובינשטיין אוחז בתואר שני ביהדות זמננו ובתארי דוקטור של כבוד מישיבה יוניבסיטי, מהסמינר התיאולוגי היהודי בניו-יורק ומאוניברסיטת בר-אילן, אבל במשפטים יש לו רק תואר ראשון (וגם בשפה וספרות ערבית ולשון עברית); סלים ג'ובראן – בעל תואר ראשון בלבד; ואסתר חיות – שגם היא אוחזת רק בתואר ראשון. (למישהו יש מושג למה באתר בתי המשפט חושבים שאכפת למישהו איפה שופטי עליון סיימו את התיכון? כי זה מרגיש כמו ריפוד לקורות חיים מאוד רדודים – כמו מה שעושים חיילים משוחררים שצריכים לשים משהו תחת "השכלה").

עכשיו נשאלת השאלה האם השופטים הללו הם לא ראויים, במובן כזה או אחר. האם הדרישה לתואר שני דווקא בכניסה לבית המשפט העליון היא רלוונטית, או שדווקא ההיסטוריה של המועמד כשופט צריכה להיות הגורם המכריע.

מה אתם חושבים?

המנושלים

מאמר שני בשיתוף הפעולה בין משמר הכנסת לאייל הקורא התפרסם אתמול – אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב שם. הטקסט, שעוסק בהצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (פקיעת רכישה), התשס"ז-2007 שהגישו עזמי בשארה ואחרים, יתפרסם כאן בעוד כשבועיים.

הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה עצמית מפני פורץ), התשס"ז-2007

יונית כתבה פוסט מעניין על הצעת החוק החדשה של ישראל כץ ואחרים.

תמיד טוב לראות עוד אנשים דנים בהצעות חוק חדשות, בעיקר לאור חוסר הזמן המשווע שלי.

כאן המקום להזכיר שמשמר הכנסת פתוח לכל המעוניין לפרסם ביקורות על הצעות חוק או חוקים חדשים. אפשר ליצור איתי קשר באמצעות הדוא"ל  שמופיע תחת "צרו קשר" למעלה.