שלטון החוק – ביקורת חקיקה

24/02/2007

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון- משך זמן חקירה), התשס"ז-2007 / עתניאל שנלר ואחרים

Filed under: משטרה ומשפט — Dubi @ 23:23

לא לעיתים קרובות רואים רשימה כה ארוכה של ח"כים החתומים על הצעת חוק פרטית כמו במקרה של הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון- משך זמן חקירה), התשס"ז-2007 של עתניאל שנלר (קדימה), הצעה שמבקשת להגביל לשלוש שנים את תקופת החקירה המקסימלית שתתאפשר למשטרה מרגע שהוגשה תלונה. קשה לדכא את בלוטות הציניות שזועקות שהסיבה לתמיכה המאסיבית בהצעה היא כמות הח"כים שנגדם תלויה ועומדת חקירה היום (או שתהיה חקירה בעתיד), ורוצים להגביל את יכולתה של המשטרה לחקור מקרים סבוכים או עדינים מדי.

מצד שני, חייבים להודות שיש מידה של עינוי הדין בחקירת משטרה המתנהלת נגד אדם במשך שנים מבלי שיתאפשר לו להסיר את העננה הרובצת מעליו. לא שאחרי שתסתיים החקירה יגמרו הצרות שלו – כי הרי אז הוא יאלץ לעמוד בפני מערכת המשפט החלודה שלנו, ואם יתמזל מזלו, אולי הוא פשוט ימות לפני שיגמר המשפט וזהו.

בעיני מי שלא מבין כלום בחקירות משטרה, שלוש שנים נראות כמו טווח זמן סביר בהחלט לסיום חקירה או להרמת ידיים סופית של המשטרה. מצד שני, אולי עדיף להגביל את החוק הזה שלא לכלול פשעים אלימים. אם העדויות לרצח כלשהו יצוצו רק אחרי ארבע שנים, עדיין יש אינטרס ציבורי מובהק בתפיסת הרוצח והכנסתו לכלא.

כשחושבים על זה – אולי צריך להגביל את החקירה בצורה שונה: שלוש שנים מרגע שאדם נחקר לראשונה תחת אזהרה, או כל סממן אחר של הצהרה "פומבית" של המשטרה שהיא חושדת באדם ספציפי. הרי אם לוקח למשטרה חמש שנים להחליט שהחשד שלה נופל על אדם פלוני, בכל התקופה האמורה אף אחד לא נפגע מהתמשכות החקירה (חוץ מקורבנות הפשע, כמובן, והם לא ירוויחו מביטול החקירה כעבור שלוש שנים).

בהחלט יש מקום להשקיע מחשבה ברעיון העקרוני שמאחורי הצעת החוק, אך אני בספק אם מתכונתו הנוכחית היא אופטימלית.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תואר מוסמך לשופטי בית המשפט העליון והמחוזי), התשס"ז-2007 – מרינה סולודקין ואח'

Filed under: משטרה ומשפט,קצרצר — Dubi @ 23:07

כשהתחלתי לבדוק את הרקע להצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תואר מוסמך לשופטי בית המשפט העליון והמחוזי), התשס"ז-2007 אני חייב להודות שדי הופתעתי. הצעת החוק של מרינה סולודקין (קדימה) מציעה לקבוע רף מינימלי של תואר שני (כלשהו). מיד תהיתי – האם יש שופטי עליון כיום שאינם לפחות בעלי תואר שני במשפטים? אז מסתבר שיש: אדמונד לוי, בעל תואר ראשון בלבד; מרים נאור, בעלת תואר ראשון בלבד; אליקים רובינשטיין אוחז בתואר שני ביהדות זמננו ובתארי דוקטור של כבוד מישיבה יוניבסיטי, מהסמינר התיאולוגי היהודי בניו-יורק ומאוניברסיטת בר-אילן, אבל במשפטים יש לו רק תואר ראשון (וגם בשפה וספרות ערבית ולשון עברית); סלים ג'ובראן – בעל תואר ראשון בלבד; ואסתר חיות – שגם היא אוחזת רק בתואר ראשון. (למישהו יש מושג למה באתר בתי המשפט חושבים שאכפת למישהו איפה שופטי עליון סיימו את התיכון? כי זה מרגיש כמו ריפוד לקורות חיים מאוד רדודים – כמו מה שעושים חיילים משוחררים שצריכים לשים משהו תחת "השכלה").

עכשיו נשאלת השאלה האם השופטים הללו הם לא ראויים, במובן כזה או אחר. האם הדרישה לתואר שני דווקא בכניסה לבית המשפט העליון היא רלוונטית, או שדווקא ההיסטוריה של המועמד כשופט צריכה להיות הגורם המכריע.

מה אתם חושבים?

בלוג בוורדפרס.קום.