שלטון החוק – ביקורת חקיקה

17/05/2007

הצעת חוק יום השבת – יום תרבות ומנוחה, התשס"ז-2007 / זבולון אורלב

משמר הכנסת שמח וגאה לארח את שחר אבן-דר מאנדל לפוסט אורח. בהזדמנות זו כדאי להזכיר שכל הקוראים מוזמנים לבחור הצעת חוק טובה או רעה, לכתוב טור ביקורת ולשלוח לפרסום במשמר.


עדכון: לאור טעויות שנפלו בטור בנוגע להצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – שינוי שבוע העבודה), תשס"ו-2006, בוצעו בו מספר תיקונים לאחר הפרסום. עמכם הסליחה.

נדמה שהצעת החוק המתוקשרת של זבולון אורלב (האיחוד הלאומי-מפד"ל) מהווה מקרה נדיר שבו הדיון כאן במשמר הכנסת מיותר, כשהתקשורת הממוסדת עושה את המלאכה הראויה ומציגה את החוק והשלכותיו בפני הציבור. אף על פי כן, כמי שניזון עד אתמול מפרשנויות ודברי הלל לגמישות ולנאורות של הצעת חוק יום השבת – יום תרבות ומנוחה, התשס"ז-2007, הופתעתי מאוד מכמה נקודות עקרוניות כשטרחתי לקרוא את ההצעה עצמה.

ראשית, כדאי לשים לב ולזכור כי הצעת החוק עוסקת אך ורק בהגדרת השבת ואינה כוללת התייחסות לחלק נוסף בתכניתו של אורלב להפוך את יום ראשון ליום שבתון במקום יום ששי. כמאזין לתכניות רדיו ומרפרף על ידיעות חדשותיות בעיתונים קיבלתי את הרושם כי מדובר בשני חלקים של אותו חוק, ולא כך. למעשה, התיקון שהציע חבר הכנסת אורלב לחוק שעות עבודה ומנוחה בנוגע להוספת יום ראשון כיום שבתון הונח על שולחן הכנסת ב-10.7.06 לפני למעלה מעשרה חודשים, אך זכה לסיקור תקשורתי רק כעת עם העלאת ההצעה השניה בנוגע לאופיו של יום השבת. כפי שניתן ללמוד מדברי ההסבר שבסוף התיקון הצעות זהות הוגשו על-ידי חברי הכנסת נחום לנגנטל ושאול יהלום (מפד"ל) בתקופת הכנסת החמש עשרה והשש עשרה בהתאמה, והצעה דומה הוגשה על-ידי חברת הכנסת לאה נס (ליכוד) בתקופת הכנסת השש עשרה. אמנם אין בכך להעיד שהתיקון שהציע אורלב לא יתקבל, אבל נסיון העבר מלמד שמומלץ להתייחס להצעת חוק יום השבת בנפרד מהתיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה ולבחון את ניסוחה ואת השלכותיה מבלי לכרוך את שני החלקים זה בזה.

וכעת, אל החוק עצמו.

אין ספק שהצעת חוק כזו, כאשר היא באה מכיוון המפד"ל, וזוכה בדברי ההסבר שלה לתמיכה של מספר רבנים מרכזיים בציונות הדתית היא משב רוח מרענן, ולכן אין פלא שרבים בתקשורת מיהרו לפאר אותה כהזדמנות להחזיר את מפד"ל לתפקידה ההיסטורי, מן הסתם גם מתוך תקווה כמוסה לחדש גם את הברית שבין הציונות הדתית לבין תנועת העבודה והשמאל. אני שותף מלא לתחושת ההתרגשות, ובהחלט משמח אותי לראות דיון משמעותי המתנהל בציונות הדתית במקום עצימת עיניים וזעקות שבר מול מציאות בלתי הפיכה. אלא שהדיון הזה, לעניות דעתי, עוד לא הבשיל לכדי הצעת חוק ראויה. כדאי להניח לרבני הציונות הדתית להמשיך בליבון פנימי של עמדותיהם ולהמתין מעט להצעת חוק חדשה וראויה יותר.

החוק במתכונתו הנוכחית הוא למעשה קרב מאסף של הציונות הדתית, המוכנה להכיר בחילול שבת שאין מנוס ממנו, בתמורה להקשחה של שמירת השבת בתחומים אחרים.

תחבורה ציבורית בשבת?

רבים מפרשני החוק הולכים שבי אחרי הויתור הגדול לכאורה שהוא כולל בנוגע להיתר של תחבורה ציבורית בשבת, לכן מומלץ לקרוא את הפסקה הרלוונטית בחוק הקובעת כך:

6. לא יתאפשרו הסעות ציבוריות שלא למקומות תרבות ובילוי. הסעות ציבוריות, למקומות תרבות ובילוי בלבד, בתחומי רשות מקומית שתחפוץ בכך, לא יהיו בכלי רכב שקיבולתם עולה על 12 מקומות, במתכונת שבת, ותוך שמירה מירבית על צביון השבת והגבלת הצורך.

גם היום, כדאי לזכור, פועלים לא מעט קווים של מוניות שרות במהלך השבת. מי שחולם על תחבורה ציבורית ראויה ועל קווי אוטובוסים שיסיעו המוני בני נוער משוללי רשיון לאתרי בילוי, אולי אפילו משפחות דלות אמצעים לשמורות טבע ואתרי תיור אחרים יכול לשכוח מהחלום. הצעת החוק היא בעצם הכרה בקיומן של אותן מוניות שרות פעילות, ולא מעבר לכך. אפשר גם לתהות האם הגבלה של גודל כלי הרכב לא תגרום דווקא ליותר חילול שבת, כאשר במקום נהג אחד ואוטובוס ובו חמישים מקומות נזדקק לארבעה נהגים שונים במוניות שרות קטנות.

ואם ביום שלישי לא בא לי?

הצעת החוק, כידוע, מתירה פעילות תרבות ובילוי במהלך השבת, אבל מסייגת אותה בסעיף הבעייתי הבא:

5 (ג) . גופים שיפעלו בשבת ישבתו יום אחר בשבוע, שייקבע לפי בחירתם.

הסעיף הזה, לעניות דעתי, מעקר חלק ניכר ממשמעות ההצעה המקורית. כן, אתרי בילוי משפחתיים כמו פארק מים או גן-חיות, אכן יכולים להרשות לעצמם להיסגר באחד מימי אמצע השבוע הדלים בתנועה בכל מקרה, אבל בתי-קולנוע או מועדוני הופעות הפעילים בכל ערב ייאלצו, לפי ההצעה, להיסגר בלי כל סיבה ראויה, באחד מימי אמצע השבוע. הסעיף הזה יוצג כמובן על-ידי תומכי החוק כדרך היחידה לשמור על זכותם של העובדים ליום מנוחה, אבל מדובר באחיזת עיניים. החוק צריך לחייב את מפעילי המקומות לשמור על זכויות עובדיהם ולנקוט בענישה כבדה כנגד המפרים, אבל מכאן ועד הדרישה לסגור את מקומות הבילוי יום אחד בשבוע עוד רחוקה הדרך. סגל העובדים בבית קולנוע, לדוגמה, הוא רחב מספיק, ומורכב מלא מעט צעירים העובדים במשרות חלקיות, כדי לאפשר פתיחה שבעה ימים בשבוע מבלי לפגוע בזכות העובדים ליום מנוחה. עובדה זו ברורה גם לאורלב עצמו כפי שנובע מהצעת התיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה, לפיה עובד שיידרש לעבוד ביום ראשון בתחומים בהם תותר עבודה כזו, יהיה זכאי ליום מנוחה נוסף, במקרה זה הדאגה למימוש זכותו של העובד ליום מנוחה נוסף היא באחריות המעביד ולא נכפית על-ידי החוק המחייב סגירה של מקום העבודה ביום אחר במהלך השבוע.

ציטוט מתיקון סעיף 9 5. (2) ג':

עובד שהועבד ביום ראשון בתחומים המפורטים בסעיף קטן (ב), יהיה זכאי ליום מנוחה חליפי, בנוסף ליום השבת או ליום המנוחה השבועי המקובל על פי דתו, החל לגביו לפי סעיף 7 (ב)(2).

למעשה קשה לי להשתחרר מההרגשה שהסעיף הזה הוא מוקש חכם ששתל אורלב בתוך החוק כדי ליצור מצב ובו לא מעט עסקים יבחרו, בסופו של דבר, להיסגר דווקא ביום שבת.

סוגיית הפיצוציות

כן, גם אני, כמו רבים ממשבחי החוק הייתי שמח לראות שינוי באופי הבילוי של השבת, גם אני רחוק מלהתלהב ממראה הפקקים בכניסה לשפיים ומהזהות ההולכת ונוצרת בין בילוי לבין חווית צרכנות. יחד עם זאת, הצעת החוק בניסוחה הנוכחי מנסה להחזיר את הגלגל סיבוב אחד או שניים אחורה יותר מידי. ההצעה מבחינה אמנם בין פעילויות תרבות ובילוי לבין פעילויות מסחר, אבל מרגע שפעילות הוגדרה כמסחר היא אסורה באופן מוחלט ומלא. קשה להאמין שניתן יהיה להחזיר את מרקם החיים העירוניים בישראל כמה עשורים אחורה ולסגור את כל הפיצוציות למיניהן. סביר להניח שבעלי פיצוציות יצליחו להתחכם לחוק – על-ידי הצבה של שולחן סמלי ושני כיסאות פלסטיק ישנים,למשל, יוכלו להציג את עצמם כבית-קפה ולכן כשייכים לתחום הבילוי והתרבות, ולא לתחום המסחר. חבל שהחוק יחייב אותם להתחכמויות מיותרות כאלה. כל משקיף מפוכח, דתי או לא, יבין שרמה כלשהי של פעילות מסחרית בשבת כבר הפכה לחלק בלתי-נפרד מהחיים העירוניים ואין כל טעם לנסות ולמנוע אותה.

אפולוגטיקה בגרוש

לבסוף, נדמה שאורלב והרבנים התומכים בו נבהלו מהויתור הסמלי אך המשמעותי מאוד מבחינתם עד שהם חותמים את דברי ההסבר שלהם בהמשפט התמוה הבא:

בשונה מהצעות חוק דומות שהונחו על שולחן הכנסת בנושא זה, הצעת חוק זו אינה עומדת בסתירה להלכה היהודית ולא תיצור מצב תקדימי שהכנסת מתירה בשבת את אשר אסרה התורה.

סליחה?

16 תגובות »

  1. שאלתי כבר אצל יהונתן קלינגר ובאייל: למה לא שישי ושבת? שישי הוא יום המנוחה של המוסלמים – המיעוט הדתי הגדול ביותר במדינה (17%? גדל מיום ליום).

    תגובה של ערן בילינסקי — 17/05/2007 @ 23:41 | להגיב

  2. כדי שיום שישי יוכל להיות יום הבילויים, בתי העסק יצטרכו לפעול אל תוך כניסת השבת. מה שאורלב מקווה להשיג (ברעיון המלא, שכאמור אינו קיים במלואו בהצעה הנוכחית – כאן מופיע רק עניין הסדרת הפעילות התרבותית והמסחרית בשבת) הוא שבמקום לצאת ביום שישי בערב (חילול שבת) ולבלות בקניות ביום שבת (שוב), החילונים יצאו לבלות ביום שבת בערב, אחרי צאת השבת, ויצאו לקניות ביום ראשון. יום השבת, לפיכך, יוכל להשאר ברובו בלתי מחולל.

    בגלל זה אני מתקשה להבין איזו מטרה יש להצעת החוק הזו בנפרד מחלקו השני של החוק, אלא אם מדובר באחיזת עיניים שנועדה להשיג תמיכה ציבורית בחוק שהוא כלל לא מה שאנשים חושבים שהוא.

    תגובה של iod — 17/05/2007 @ 23:55 | להגיב

  3. פעם ראשונה שנתקלתי בבלוג הזה והופתעתי. סחתיין על העבודה הברוכה שאתם עושים כאן. ברוכים תהיו.

    תגובה של ליאור — 18/05/2007 @ 0:54 | להגיב

  4. אכן כך
    שום שינוי לא יחול בנושא התחבורה הציבורית, ואם יחול, יחול לרעה (ביטול התחבורה הציבורית בחיפה, באילת ובעוד כמה מקומות)
    ספין תקשורתי נלוז ושקרי מאין כמוהו, לא יותר מזה.

    הוקם ארגון שמטרתו לקדם תחבורה ציבורית אמיתית בשבת
    היכנסו לאתר

    תגובה של אורי — 18/05/2007 @ 14:41 | להגיב

  5. האתר
    הלינק לא עבד
    http://lshnaider.no-ip.com/pt_shabat/

    תגובה של אורי — 18/05/2007 @ 14:42 | להגיב

  6. בעיר מגוריי, נצרת עלית (יהודית ברובה) ונצרת והאזור (ערבית) פועלת "מאז ומתמיד" תחבורה ציבורית מקומית בשישי ובשבת במתכונת כמעט רגילה, חוץ מכך שבשישי בתחבורה נפסקת בערך בשבע בערב, במקום בתשע-עשר. זכרו שהמפעילה של התחב"צ כאן היא חברה ערבית וכמעט כל נהגיה ערבים, כך שאין כאן עניין יש חילול שבת של המעסיק. יש לציין שיש כאן בין השאר אוכ' לא קטנה של יהודים דתיים וחרדים, בין השאר חב"דניקים. אבל זה הסטטוס-קוו, ונדמה שכולם מסתדרים עם המצב הקיים בצורה די טובה. האם החוק יחייב סגירה של הקווים האלו? זה יפגע במרקם החיים כאן בצורה די חמורה. (מוניות שירות אין כאן). כך גם עם הקווים מנצרת עלית ומנצרת לחיפה (גם חברה ערבית).
    לכן אני חושב שזו הצעת חוק גרועה.

    תגובה של בנימין — 18/05/2007 @ 18:54 | להגיב

  7. כחילוני אדוק וללא קשר ישיר למאמרך (תגובה זו נכתבה בשבת) אני משתאה לא אחת למול מאמצי "לוחמי חירות" השבת לא רק להחריב כל אפשרות לקונצנזוס אלא לעצמם את שארית השפיות. גם כשאני קורא את מאמרך אני מתקשה להבין: מה באמת מפריע לך? שהמשוואה לא נפתרת עד הסוף? שיש בה פרדוקס אחד או שניים? הייתכן שאתה נותן לאלו משקל יתר למול יתרונות הפתרון הפרגמטי אשר כולם יכולים לחיות אתו גם אם לא אידיאלי?

    לדוגמא: אני, דווקא, חושב שה"מוקש החכם" כפי שאתה מכנה אותו הוא באמת ובתמים חכם. הרי ברור שבית קולנוע או מסעדה בלב תל אביב לא תבחר בליל שישי כיום חופשתה ואיני רואה דרך אחרת ליישב את זכות המנוחה עם זכותה לפעול בשבת. יהיו פרצות ומעקפים, אבל אט אט ייבנה סטטוס קוו חדש ובריא יותר מזה הנהוג היום. וכן, יום "ברירת המחדל" לסגירת עסק יהיה בשבת.

    סעיף התחבורה הציבורית אמנם שנוי במחלוקת, אם כי גם כאן אני לא רואה פסול בכך שדן ואגד לא יפעלו בשבת ובלבד שתהיה חלופה סבירה וזולה. מכיוון שמרבית נוסעי דן ואגד משתמשים בשירותיהן על מנת לסוע לעבודה מדי יום, אינני צופה לעומסים בלתי נסבלים על קווי השירות בשבת. ומצד שני כמה נחמד שיש יום אחד עם קצת פחות רעש ועומס ומעט יותר תחושת חופש?

    באשר לאפלוגטיקת אורלב – לי נדמה שהוא מכוון "ימינה", אל הכיפות השחורות ואף יותר. ואולי הוא מדבר אל ציבור בוחריו הוא. כך או כך ברור שהוא לא מדבר אליך, אז שוב, למה בעצם אכפת לך?

    ולגבי העדרו של פרק יום ראשון. כבר הבעתי את תמיכתי במהלך שכזה מהרבה סיבות ובראש ובראשונה לצורך תיאום למול המערכות הכלכליות בעולם. במציאות גלובלית העיוות הקיים פועל לרעת המשק הישראלי ובאופן מובהק. השיקול הפנים ישראלי חשוב אף הוא וכששניהם עומדים בקנה אחד הרי שהיוזמה ברוכה. יחד עם זאת מדובר בנושא מורכב בהרבה מהסדרי תחבורה ציבורית או פיצוציות ולפיכך סביר להניח שקשירת שני הנושאים יחדיו הייתה מכשילה את שניהם. יפה עושה זבולון אורלב שהוא מעלה נושא מסובך שכזה אל סדר היום לצד הצעת חוק משלימה. הייתי עוד יותר שמח אם זהבה גלאון, לדוגמא, הייתה משתפת פעולה ומתרגמת אותו להצעת חוק. יחד עם זאת כנראה שלצווח חמאס באופן אדוק יותר קל לה ולחבריה.

    הערה אחרונה. זוהי הצעת חוק ראשונית אשר עולה לדיון ראשוני. הערות מסוג אלו שהעלית כאן ראויות ביותר להיות נידונות תוך ליבון הצעת החוק. אני מסתייג מהנימה העויינת לחורים בהצעה אשר כה צפויים בהצעה כה גולמית וראשונית.

    תגובה של ענר רבון — 19/05/2007 @ 0:38 | להגיב

  8. ענר, אני חושב שהטענה ש"מדובר בנושא מורכב" ולכן החלק של יום ראשון עשוי להכשיל את כל הפרוייקט זה קצת מצחיק – מדובר בשני חלקים הכרחיים של אותו שלם. להעביר רק את החוק של יום שבת בלי מתן הפתרון של יום ראשון בד בבד לא יביא לכלום חוץ מאשר הסגת הסטטוס קוו לכיוון הדתי. ואז למה שהציבור החילוני יתמוך בפתרון ה"פרקטי"? בשביל זה לא היה צריך את כל ההמולה, הרי הדתיים דורשים לסגור את בתי המסחר כבר הרבה זמן, בלי להעלות תוכניות גרנדיוזיות.

    זה מרגיש הרבה יותר כמו "עוקץ" פרלמנטרי – אורלב יוצר באז ציבורי למען הצעה אחת, ובאמצעותו מעביר הצעה אחרת שרוב הציבור מתנגד לה. את החלק השני הוא לא צריך להעביר אף פעם – מה אכפת לו? במקרה הגרוע הצד החילוני של המפה יתחיל במרוץ מטורף להעביר את הצעת החוק השניה הזו, דבר שיהיה כמעט בלתי אפשרי, כי משרד האוצר לבטח יתנגד. ובינתיים נתקענו קרחים מכאן ומכאן.

    אי אפשר להגיד "זה מה שאפשר להעביר עכשיו ולכן נסתפק בזה ואת השאר נעשה אחר כך" – זו אותה חשיבה שהביאה לנו את אסון הבחירה הישירה, כי זה מה שהיה אפשר להעביר מתוך הרפורמה הכוללת של תומכי החוקה לישראל. נו, יש לנו חוקה? משהו? גניכט. העבירו חתיכה אחת שהיה קל להעביר בכנסת, אבל שאינה יכולה לעמוד בפני עצמה, ובתמורה קיבלנו עשור של חוסר יציבות פוליטית וריסוק המערכת המפלגתית, ובסוף אפילו החתיכה ההיא בוטלה.

    יואיל חבר הכנסת אורלב ויגייס תמיכה בכנסת להצעת חוק משולבת של שני החלקים, אולי אפילו ישיג תמיכה ממשלתית, אם יצליח, ואז יגיש לכנסת הצעת חוק.

    כן, אפשר שיהיו חורים בהצעת חוק להצבעה טרומית. בשביל זה יש דיונים בועדה לפני הקריאות הבאות. אבל בהצעה הזו יש בעיקר חור, והרבה אחיזת עיניים בהצגה שלה לציבור בתקשורת.

    תגובה של iod — 19/05/2007 @ 9:37 | להגיב

  9. טוב, יצאה שבת, אפשר להגיב.

    ליאור: הכבוד והפרחים לדובי כמובן.
    בנימין ואורי: אין ספק שהחוק כלשונו אכן יוביל לנסיגה ברמת התחבורה הציבורית שתפעל בשבת, השאלה הגדולה היא כמובן עד כמה ייאכף החוק. על הנייר החוק הוא הרי צעד קדימה בכך שהוא מתיר תחבורה ציבורית שהיום לכאורה אסורה, כך שקצת קשה להבין מה תהיינה ההשלכות האמיתיות שלו.
    ערן: יכול להיות, כמו שענר אמר למטה שזו אחת הסיבות לכך שהחוק בניסוחו הנוכחי לא כולל את עניין יום השבתון הנוסף כלל, אבל יש לך נקודה עקרונית שם ללא ספק.
    ענר: ראשית, עיקר הקובלנות שלי הן נגד הדרך בה הוצגה ההצעה הזו בתקשורת, ולא כנגד הצעת החוק עצמה. קצת מוזר שבמשך ארבעה ימים שמעתי לא מעט התייחסויות לחוק, בעיקר לחיוב, בלי לדעת שהוא אינו נוגע בעניין יום ראשון. אני חושש, כאמור, שלא מעט עיתונאים חולמים שהחוק הזה יחדש את "הברית ההיסטורית" ולכן ממהרים לרוץ ולשבח אותו. שנית, אני בהחלט מעריך את הצעד הסמלי הגדול שעושים רבני הציונות הדתית בהצעת החוק הזו, ואילו מדובר היה בנייר עמדה מסכם של איזו ועדה פנימית של רבנים הייתי מריע לו. אבל מדובר בהצעת חוק, וככזו אני שופט אותה, לרבות כשלים וניסוחים שנראים לי כאילו הם מסתירים אג'נדה אחרת. כמו כן אני מנסה להתייחס לחוק כאילו הוא ייאכף בצורה מלאה ללא העלמות עין מהסוג הקיים כיום, בנסיבות כאלה אני חושב שהחוק הוא בעייתי מאוד, כשהוא גם קובע סגירה לשבוע כעונש על הפרה חוזרת ונשנית של החוק הוא אומר למעשה שאכיפה אמיתית של החוק משמעותה אפס מסחר בשבתות. ברור לי שאני לא קהל היעד של האפולוגטיקה של אורלב, אבל זו לא סיבה לטעון בהסבר שהכנסת אינה מתירה בשבת את מה שאסרה התורה. החוק הזה, ועוד הרבה החלטות אחרות של הכנסת בהחלט כן מאשרות דברים שאסרה התורה.

    תגובה של שחר — 19/05/2007 @ 21:44 | להגיב

  10. עידו: תגובתך היא דוגמא להבדל בין ביקורת לשמה לפרגמטיזם אקטיבי. זבולון אורלב העלה הצעת חוק הקרובה לליבו וכן "הניח כפפה" לעסקת חבילה מעניינת. מכיוון ששום הצעה לא תעבור ללא עסקה שכזו עם המפלגות "החילוניות", הרי שהצעד הבא המתבקש הוא שח"כ נמרצ/ת (אולי ממרצ? או מפלגת העבודה? אין סיכוי, נכון?) ירים את הכפפה ויציע הצעת חוק משלימה. במציאות נורמלית יתפתח מכאן משא ומתן פרלמנטרי לצורך השגת החבילה המבוקשת בתמיכה רחבה ולאחר ליבון הסוגיות הבעיתיות. אם כבר עושים שנוי בסטאטוס קוו (הרקוב והעייף) למה שלא ננצל הזדמנות לעשות משהו רציני ומשמעותי באמת?

    הגישה אותה משקפת תגובתך, על פיה מדובר בבסיס במאבק כוחות בין ציבורים שונים על סמך עוצמת אמונתם הדתית, היא זו המנכרת אותי מתמיכה במאבקים הסקטוריאלים של ה"ציבור החילוני". אני אף סבור שמרבית החילונים מרגישים, אף הם, מיאוס כבד מהמאבקים העקרוניים נטו העוסקות רובם בזוטות ואשר הולכים ומנכרים ציבורים זה מזה. לגישתי, ההצעה אולי הוגשה על ידי זבולון אורלב, אך ברגע שיצאה ממנו (כמו כל הצעת חוק) היא כבר לא שלו אלא של כולנו. לפיכך משפט כמו "יואיל חבר הכנסת אורלב ויגייס תמיכה בכנסת להצעת חוק משולבת של שני החלקים, אולי אפילו ישיג תמיכה ממשלתית, אם יצליח, ואז יגיש לכנסת הצעת חוק." הוא, איך לומר, בעייתי משהו.

    שחר: גם אני, לבושתי, לא קראתי את הצעת החוק ואני מודה לך על כי הערת את עיניי לפגם חשוב בדווח התקשורתי.

    יישוב ההלכה והחוק אינו נושא שחור ולבן במדינת ישראל ולפיכך נגזר על כולנו לחיות עם כמה פרדוקסים. קרא לי שטחי, אבל אני לא מייחס חשיבות עליונה למשפט תפל זה או אחר המלבין הצעת חוק בעיני קוראיו. שיהיה.

    תגובה של ענר רבון — 19/05/2007 @ 22:37 | להגיב

  11. לשחר:
    נפלה בידיך טעות. הצעת החוק המגדירה את יום א' כיום מנוחה הוגשה בכנסת ה-17 ע"י אורלב. ניתן לעיין בה באתר הכנסת (מספרה 995)

    תגובה של משה — 20/05/2007 @ 0:52 | להגיב

  12. משה: אכן טעות קשה ומביכה, והתיקון יופיע בקרוב בפוסט עצמו. להגנתי הזעומה אני יכול להעלות רק את העובדה שמנגנון החיפוש של אתר הכנסת לא עובד עם הדפדפן שלי, ואת העובדה שהצעת החוק הנ"ל היא בת יותר מעשרה חודשים, כך שכאשר דפדפתי אחורה בחיפוש אחרי הצעת החוק המשלימה לא טרחתי להגיע כל כך רחוק.
    מצד שני, אני מתחזק כעת בתהייתי על דרך ההצגה בתקשורת ועל המניעים העומדים מאחוריה. איך ומדוע לא זכתה הצעת חוק חשובה כל כך להתייחסות תקשורתית במשך עשרה חודשים, ורק כעת עם הנחת חוק יום השבת על שולחן הכנסת שמענו עליה לפתע.

    תגובה של שחר — 20/05/2007 @ 7:31 | להגיב

  13. גם אני פספסתי את הצעת החוק הנוספת, ואני מצטער על הטעות. שחר הבטיח לתקן, אז אני מקווה שבקרוב יעלה עדכון. יחד עם זאת, מוזר לי הפרש הזמן הניכר, ואני גם תמה על העיכוב הרב עד לקריאה הטרומית על ההצעה הראשונה. אני לא מספיק מתמצא במצב ההצבעות בכנסת כדי לדעת אם זה משהו רגיל (למרות שכבר ראיתי כמה חוקים שהועברו לועדה הרבה יותר מהר), או שמדובר פה בהתערבות מכוונת של מישהו.

    בכל מקרה, בחיפוש זריז במנגנון ההצבעות של הכנסת (מישהו צריך לדבר איתם על מנגנוני החיפוש הנוראיים שלהם. שלא לדבר על זה שהם לא תומכים בפיירפוקס) עליתי על משהו מעניין – תוצאות ההצבעה על הצעה דומה בשנת 2005. מכיוון שכמובן שלא ניתן לתת קישור ישיר לתוצאות החיפוש, אביא את שמות המתנגדים והתומכים בהצעה. שימו לב לחברות המפתיעה בין יהדות התורה והמפד"ל לבין שינוי:
    מתנגדים:
    יעקב ליצמן אגודת ישראל
    משה גפני דגל התורה
    אברהם רביץ "
    אליעזר כהן האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו
    רוחמה אברהם הליכוד
    יואל – יולי אדלשטיין "
    יעקב אדרי "
    מיכאל איתן "
    אלי אפללו "
    זאב בוים "
    רוני בר-און "
    אברהם הירשזון "
    מגלי והבה "
    אהוד יתום "
    משה כחלון "
    חיים כץ "
    ישראל כץ "
    ציפי לבני "
    דוד לוי "
    דני נוה "
    מרינה סולודקין "
    גדעון סער "
    גדעון עזרא "
    איוב קרא "
    ראובן ריבלין "
    יובל שטייניץ "
    קולט אביטל העבודה-מימד
    אלי בן-מנחם "
    דני יתום "
    איתן כבל "
    אורית נוקד "
    אפרים סנה "
    אופיר פינס – פז "
    חיים רמון "
    אברהם בייגה שוחט "
    אפי איתם ציונות לאומית דתית מתחדשת
    יצחק לוי "
    שלמה בניזרי ש"ס
    רוני (אהרון) בריזון שינוי
    ויקטור בריילובסקי "
    אראלה גולן "
    חמי דורון "
    אליעזר זנדברג "
    רשף חן "
    יגאל יאסינוב "
    אילן ליבוביץ "
    יוסף (טומי) לפיד "
    אברהם פורז "
    אהוד רצאבי "
    אילן שלגי "

    ושימו לב לתמיכה הגורפת דווקא של חברי הכנסת הערבים (ושניים מש"ס):
    תומכים:
    יוסף יצחק פריצקי "צל"ש – ציונות, ליברליות ושוויון"
    עזמי בשארה בל"ד-ברית לאומית דמוקרטית
    ג`מאל זחאלקה "
    ואסל טאהא "
    יורי שטרן האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו
    מוחמד ברכה חד"ש-תע"ל
    אחמד טיבי "
    עסאם מח`ול "
    אילנה כהן עם אחד
    עבד-אלמאלכ דהאמשה רע"מ-הרשימה הערבית המאוחדת
    נסים זאב ש"ס
    יעקב מרגי "

    (שני חברי כנסת של מרצ ששהו במליאה באותו הזמן נמנעו, אגב).

    תגובה של iod — 20/05/2007 @ 8:40 | להגיב

  14. ענר: (ראשית, הכינוי הוא יוד, לא עידו. השם הוא דובי, אם אתה מתעקש) – חברי הכנסת אינם יושבים בתאי בידוד. הסיבה שהם נדרשים להיות ביחד במליאה ובועדות ובמזנון היא כדי שיוכלו לדבר. לא חסרות הצעות חוק של זבולון אורלב ואחרים מהימין שהוגשו ביחד עם חברי כנסת מהשמאל. הם מסוגלים לכך. השאלה הנשאלת היא מדוע לא טרח אורלב (א) לאחד את הצעות החוק להצעה אחת שתוגש כרפורמה מגובשת בשבוע העבודה הישראלי, אלא הגיש שתי הצעות נפרדות כאשר האחת מהן היא תיקון לשעות עבודה ומנוחה ואילו האחרת היא בכלל חוק נפרד (ועוד עשה זאת בהפרש של כמעט שנה!), ו-(ב) מדוע הוא עשה זאת לבדו. בהצעות חוק כל-כל משמעותיות, חברי כנסת נוטים לנסות ולצרף שמות נוספים להצעה, אם לא כמגישים הראשיים, לפחות כ"מצטרפים". זה מאוד קל לביצוע, כי חברי הכנסת אוהבים להוסיף עוד הצעת חוק לסטטיסטיקה שלהם. אין זה סביר "לשלוח לחמך על פני המים" בדמות הצעת חוק ולראות מה החילונים יעשו. חלק מעבודתו של הפרלמנטר, ואורלב יודע זאת היטב, זה לייצר רוב להצעות שלך באמצעות הדברות ישירה עם ח"כים נוספים. לקוות שהכל יסתדר ובוועדה ילבנו את העניינים זה לא צורת חשיבה הגיונית — במיוחד כאשר ידוע שהצעות חוק זהות קודמות נפלו כבר במליאה, ואפילו בקולותיהם של חברי כנסת של האיחוד הלאומי ומפד"ל.

    תגובה של iod — 20/05/2007 @ 8:47 | להגיב

  15. דובי – אני מתנצל על שיבוש השם. שחר כבר תיקן אותי אתמול.

    אני מבין את נקודתך. ייתכן שאני בעיקר מתוסכל מחוסר היוזמה של נציגיו הפרלמנטריים של הציבור החילוני אשר מבכרים לקטר על כפייה דתית (גם במקומות שהיא ממש לא קיימת) על פני התאמת יחסי דת ומדינה / דתיים חילוניים למציאות מודרנית ברת קיימא. אתה טוען שזבולון אורלב לא טרח לגייס אף אחד להצעותיו ולגבשן למקשה אחת? ייתכן. אני טוען שזהבה מאור הגולה גלאון תתנגד ולו רק משום שמגיש ההצעה הוא זבולון אורלב. זבולון וזהבה כמשל מייצג, כמובן.

    תגובה של ענר רבון — 20/05/2007 @ 12:11 | להגיב

  16. ענר, אני ממליץ לך להכנס מדי פעם לאתר הכנסת. גלאון ואורלב לא רק שהצביעו פעמים רבות בעד אותו חוק, אפילו יש חוקים שהם שניהם חתומים עליהם ביחד. התפיסה שלך את צורת הפעילות של הכנסת מושפעת יותר מדי מהצגת הדברים בתקשורת. לא שאני מאשים אותך, לא כולם פריקים של אתר הכנסת כמוני. :)

    תגובה של iod — 21/05/2007 @ 20:19 | להגיב


RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום.

%d בלוגרים אהבו את זה: