שלטון החוק – ביקורת חקיקה

24/05/2007

הצעת חוק זכויות הסטודנט, תשס"ז-2007

Filed under: חינוך,כותב אורח — Dubi @ 22:46

משמר הכנסת שמח לארח את הקוראת איילת לפוסט אורח. נזכיר שוב שכל הקוראים מוזמנים לכתוב ביקורת על הצעת חוק מעניינת, חשובה, מרגיזה או מיותרת (אבל עדיף מעניינת או חשובה), ולשלוח לפרסום בבלוג.

אחרי ששככו קצת הדי השביתה, ולפני שהסטודנטים שבינינו משנסים מותניים לקראת "מירוץ סיום הסמסטר", נראה לי שכדאי להעיף מבט בהצעת חוק זכויות הסטודנט, תשס"ז-2007 (ההצבעה לגבי העברתה של ההצעה לקריאה שנייה ושלישית נדחתה בשלב זה.).

הצעת החוק מלמדת את כולנו שיעור קטן בהלכות חקיקה. בראשית הייתה הצעת חוק זכויות הסטודנט, תש"ס-2000, של חה"כ סילבן שלום, שהלכה לעולמה לפני יותר משבע שנים (וחזרה מן המתים, על מנת לשוב ולהתפגר, בשנת 2006). בהמשך, באה לעולם הצעת חוק זכויות הסטודנטים, תשס"ו-2006, שעליה חתומים יותר מעשרים חברי כנסת.

הצעת חוק זכויות הסטודנטים (המקורית) היא הצעה מתקדמת ביותר, המבוססת על ההצהרה שלכל אזרח יש זכות לרכוש השכלה גבוהה. ההצעה מייחדת פרק שלם (פרק ד' ) לשכר הלימוד ולסיוע כלכלי. בין היתר, היא קובעת ששכר הלימוד ייקבע בועדה שתורכב מנציגי המועצה להשכלה גבוהה ומנציגי סטודנטים (סעיף 20), וכן שהמוסדות להשכלה גבוהה יפעלו להענקת מלגות לסטודנטים עד לשכר הלימוד המלא, לפי מפתח סוציו-אקונומי או לפי הצטיינות (סעיף 21). בנוסף, קובע החוק גם זכויות סוציאליות שונות שלהם זכאים סטודנטים (הקלות במס, הנחה בתחבורה ציבורית וכו', ראו פרק ו').

בעקבות הצעת החוק, ערך מרכז מחקר והמידע של הכנסת את המסמך התקציבי. באופן לא מפתיע, התברר שלחוק יש עלות תקציבית משמעותית, ומשרד האוצר, ובעקבותיו הממשלה, נערכו לעיקור החוק מתוכן. בחודש מרץ בוצעה "הרביזיה": משרד האוצר הצהיר שהממשלה תתמוך בהצעת החוק בכפוף להורדת הסעיף בעניין שכר הלימוד, וקיצוץ בסעיפי ההטבות הסוציאליות. אחרי דיון, החליטה הוועדה להסיר מהנוסח את הסעיף הנוגע לשכר הלימוד וההטבות הסוציאליות. והנה, הפלא ופלא – אין עוד עלות תקציבית לחוק! הידד! כך הגענו לחוק בו אנו דנים כאן.

הרטוריקה של החוק נשארה בעינה – מטרת החוק היא לקבוע עקרונות לנגישות להשכלה הגבוהה ולשיוויון בהשכלה הגבוהה (סעיף 2). סעיף 3 קובע את "הזכות להשכלה גבוהה" – לכל אזרח או תושב זכות לשוויון הזדמנויות בקבלה ללימודים גבוהים וברכישת השכלה גבוהה.

א-ב-ל, הזכות הזו היא רק "בכפוף להוראות חוק זה", שכזכור, כל המשמעות רוקנה ממנו.

סעיף 4 קובע שמוסד להשכלה גבוהה לא יפלה מועמד, בין היתר, על בסיס רקעו החברתי-כלכלי. כלומר – לא יהיה מצב שבו אדם עני יופלה ביחס לאדם עשיר. מצוין! אבל… זה נכון רק לגבי רישום וקבלה, לא לגבי לימוד במוסד. כלומר, אין לנו בעייה לקבל אותך, אבל אם לא תוכל לשלם שכר לימוד, זה באמת עצוב.

ולגבי סעיף 14, העוסק במלגות – גם נוסחו של זה שונה דרסטית. במקום ההצהרה על הקמת מערך מלגות, הסעיף המתוקן קובע רק שמלגות יחולקו באופן פומבי, ושתהיה עדיפות למלגות סוציו-אקונומיות או למלגות הצטיינות. הסעיף לא מחייב להעניק מלגות כדי לאפשר נגישות, ואינו מרמז שיש קשר בין הסעיף לבין הזכות היפה להשכלה גבוהה.

למרות שהסעיף בנוסחו המעודכן אפרורי וגלמוד, אני חושבת שהוא הסעיף היחיד שאפשר (אולי) לראות בו כמפתח לשינוי, אם קוראים את הסעיף הזה בצמוד לזכות להשכלה של סעיף 2, וכאמצעי למימושה.

נו, אבל לפחות נותרה לכולנו זכותנו החוקית לשני מועדים ולפרסום לוח מבחנים בעת הרישום (סעיף 15). מהפך בזכויות הסטודנטים בארץ!


ועוד הערה, או יותר נכון תהייה: סעיף 12 לחוק קובע שמועמד רשאי לקבוע את תחום הלימודים שלו לפי נטיותיו האישיות, בלי שיושמו בפניו תנאים שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוק. האם תנאי קבלה גבוהים, בהנחה שניתן להראות שהם מקיימים מתאם סטטיסטי ברור עם מצב סוציו-אקונומי גבוה, וחברות בקבוצות כוח בחברה, חותרים תחת הוראות החוק?

8 תגובות »

  1. האם זה אומר בעצם שהשביתה לא הביאה לכלום?

    תגובה של BoR|S — 25/05/2007 @ 5:14 | להגיב

  2. אין קשר בין החוק לשביתה. השביתה נועדה לשנות את מדיניות הממשלה, שלא צריכה חוק כדי לשנות את שכר הלימוד או כל דבר אחר שקשור להשכלה גבוהה. החוק הוא פשוט כיוון לחץ אחר שהיה יכול לחייב את הממשלה להנהיג מדיניות מסויימת (או לבטל את החוק באמצעות חוק ההסדרים, אם להיות ציניים).

    תגובה של iod — 25/05/2007 @ 9:32 | להגיב

  3. יש מצב שאתה מסדר את הסמיילי בטקסט? הוא לא אמור להיות שם…

    תגובה של איילת — 25/05/2007 @ 11:21 | להגיב

  4. אוף! הסמייליז האוטומטיים האלה! ביטלתי אותם בתגובות, אבל משום מה הם עדיין מופיעים בטקסטים עצמם.

    תגובה של iod — 25/05/2007 @ 11:22 | להגיב

  5. האם אכן השכלה גבוהה היא זכות יסוד של אזרח בישראל? האם שונה ההשכלה הגבוהה מכל מוצר או שירות אחר הניתן לקניה בשוק הישראלי?

    אני כופר בכך. בניגוד לזכות לביטחון, בניגוד לזכות לכבוד, בניגוד לזכות לשיוויון הזדמנויות בפני החוק, בניגוד לחופש הביטוי, בניגוד לחופש העיסוק וחופש ההתאגדות, בניגוד לזכויות טבעיות כמו קניין והרוח – השכלה גבוהה אינה זכות טבעית. השכלה גבוהה (למרות שהיא תורמת לחברה בנבדל משירותים / מוצרים אחרים שאדם קונה לעצמו במהלך חייו) היא מטבע עובר לסוחר. אמנם יש חשיבות מכרעת לקיומה, ולאיכותה ולתפוצתה בחברה, אך תנאים אלו מתקיימים במילא, למרות שכשלעצמה, רכישת השכלה גבוהה אינה זכות מקדמת דנא המחויבת מהיותנו בני אדם החיים בחברה חופשית ודמוקרטית.

    כמובן זו דעתי על קצה המזלג, אפשר לפתוח דיון מעמיק באשר לנושא הזה, שאגב – אני בוחר לנתק אותו מהנושא של מימון ההשכלה הגבוהה והאם הזכות הטבעית הנטענת כאן למוצר זה עולה על זכותו של הציבור לקניין על כספו. אני מציע להפריד את הדיון מהנושאים הכלכליים הקשורים, למרות שאני מודע לכך שזוהי הפרדה מלאכותית למדי. פשוט הנושא הוא עקרוני ויש לטפל בו ככזה, בלי קשר לדיון האם המדינה צריכה לסבסד חלקית או אחרת את הלימודים הללו. אני מעדיף לחשוב שמהדיון העקרוני על שאלת הזכות, נובעת גם התשובה לגבי מחויבות המדינה למימון ההשכלה, ולא ההיפך.

    בהנתן שזו אינה זכות יסוד "טבעית" (או לא טבעית), ממילא נגזרת דעתי על התערבות המחוקק בעניין שאינו מעניינו. מדוע נדרש המחוקק להסדיר בחוק מדינה את מערכת היחסים בין מוסד אקדמי ובין הסטודנטים / לקוחותיו? אפילו אם מתעלמים (וזה קשה..) מסוגיית מאבק הכוחות בין זרועות השלטון (המחוקק מחד באמצעות ועדת החינוך והממשלה מאידך באמצעות הזרוע של מל"ג וות"ת), מדוע על הריבון להתערב בחוזה הקיים בין הצרכן ומוסר השירות? האם לא מחויב הסטודנט לבחור את מוסד הלימודים בהתאם לחוזה שמוצע לו? האם אין מערכת שיקולים צרכנית נבונה בבואו של אדם לבחור היכן יחפוץ ללמוד? מדוע כופה המדינה חוזה אחיד, האם הוא הכרחי? (מעבר לנושא התקציבי שכנראה לא יעבור)?

    על קצה המזלג, כאמור, אני מוטרד מהסוגיות העקרוניות והטכניות של התערבות ברגל גסה של המחוקק בעניינים עדינים. כמיטב המסורת, לעתים התערבות כזו רק גורמת נזק למרקם עדין ששורד במשך שנים.

    (התגובה פורסמה במקור בפורום "סטודנטים" בפורטל "תפוז".)

    תגובה של Unicorn98 — 25/05/2007 @ 12:43 | להגיב

  6. יוניקורן – לשיטתך האם יש לבטל את לימודי החובה בבתי הספר היסודיים עד חטיבה?
    אני חושב שמאותה סיבה שהלימודים בבית הספר צריכים להיות מטעם המדינה כך גם ההשכלה.

    רוצה ויכוח עקרוני?
    השכלה וידע הם כוח ובדמוקרטיה לעם צריך להיות כוח. כדי לדעת לבחור את הבחירות שלו (בין עם בהקשר לשלטון ובין עם בהקשר אחר) העם זקוק להשכלה – בלעדיה הוא פשוט הולך אחרי המנהיגים כמו במדינות חשוכות ובטח לא דמוקרטיות.

    אם נתייחס לזה בזווית אחרת – למדינה יש אינטרס שהעם בה יהיה משכיל. כן כן, לך יש אינטרס לשלם מיסים גבוהים יותר (מי היה מאמין) רק כדי לממן לאלו שלא היו יכולים אחרת, ללכת לאוניברסיטה. יודע למה?
    בגלל שכשיותר אנשים הולכים לאוניברסיטה יותר אנשים מרוויחים יותר כסף ואז יותר כסף נכנס לקופת המדינה. זאת סוג של השקעה.
    אתה מרוויח מדינה עשירה יותר שיכולה לממן יותר ביטחון ויותר עזרה לעניים.
    אתה מרוויח מדינה אם פחות עניים – כלומר פחות אנשים שצריכים עזרה ופחות גנבים ופושעים.
    אתה מרוויח מדינה עם אנשים שכיף לחיות איתם – עם תרבות עשירה.

    לא מבין איך כל העשירים האלו יודעים להשקיע בבורסה כל כך טוב, אבל כשזאת השקעה חכמה דרך המדינה זה נראה להם אוטומטית כמו שוד נורא.

    תגובה של ירדן — 26/05/2007 @ 0:24 | להגיב

  7. יוניקורן, נתחיל מעניין הזכות ה"טבעית". למעשה, אין דבר כזה. זכויות הן תוצר חברתי. יש לי זכות למשהו אם החברה מכירה בכך שיש לי הזכות הזו. אם החברה אינה מכירה בכך, אין לי זכות, ואני יכול לבכות עד מחר. מנגד, אם החברה מכירה בזכות כלשהי, אפשר להתלונן עד מחרתיים, עדיין יש לי את הזכות הזו. למשל הזכות לטיפול בריאותי – מובן מאליו במדינות רווחה מסוימות, אבל לך תסביר את זה לאמריקאי שחושב שאם אין לך כסף אתה יכול למות מכל דלקת ריאות קלה. (ואל תתחיל איתי אפילו על איך שקניין זו זכות "טבעית").

    אז בוא נשים מאחורינו את סוגיית ה"טבעית" או לא. השאלה היא האם כדאי למדינה לתת נגישות אוניברסלית למשהו או לא. למדינה הדמוקרטית, לפי תאוריות דמוקרטיות מקובלות, כדאי לתת לאוכלוסיה נגישות אוניברסלית לזכויות מסוימות כמו חופש הדיבור, חופש ההתאגדות, חופש העיתונות או הזכות לקניין.

    עכשיו אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, האם נגישות אוניברסלית להשכלה גבוהה היא חיובית למדינה? האינסטינקט שלי אומר "לא" – כי לא צריך שכולם יזכו להשכלה גבוהה, ואם כל אחד יוכל לקבל תואר ראשון, לא תהיה שום משמעות לתואר (בדיוק כמו שכבר היום בגרות מלאה היא חסרת משמעות בשוק התעסוקה, וזאת למרות שאנחנו רחוקים מ-100% זכאות לבגרות). אבל השאלה אינה נוגעת לזכאות לתואר, אלא לנגישות לתואר. בחברה שלנו, השכלה גבוהה היא הכלי המרכזי למוביליות חברתית. העובדה שכיום אוכלוסיות חלשות אינן יכולות להכנס כלל לאוניברסיטאות ומכללות בגלל מגבלות כספיות משמעה שהאנשים הללו אינם יכולים לפרוץ את מעגל העוני. וזה כבר רע עבורנו – כי במקום אנשים שיכולים להיות פרודוקטיביים, לשלם מיסים (ואולי אפילו לקדם את המדינה ואת האנושות), יש לנו עוד מקרה סעד מתוסכל.

    לכן חשוב כל כך להשקיע בחינוך ברמה היסודית והתיכונית (כדי לאפשר לכולם שיוויון הזדמנויות ונקודת מוצא שווה), ולכן חשוב לדאוג שכל אדם שמעוניין בכך יהיה מסוגל, לפחות מבחינה כלכלית, ללמוד באוניברסיטה. תשאיר לאוניברסיטאות למיין את הסטודנטים שלהן לפי מה שבא להן, ותשאיר לכוחות השוק להפוך את המכללות שמחלקות תארים כמו זבל להפוך את התארים הללו לחסרי משמעות גם בשוק.

    כלומר, הריבון צריך להתערב בחוזה הזה בין מוסד חינוכי לבין הפרט, משום שזה אינטרס ציבורי ממעלה ראשונה שיתאפשר לפרטים המסוגלים לכך מבחינה קוגניטיבית, להשיג השכלה גבוהה ולהשתלב בשוק העבודה בהתאם לכישוריהם האמיתיים, ולא בהתאם למעמד לתוכו נולדו.

    תגובה של iod — 26/05/2007 @ 10:50 | להגיב

  8. ראיתי עכשיו שהצעת החוק עברה בקריאה שניה ושלישית, ורציתי לשאול משהו:
    בנוסח הצעת החוק שמקושר פה למעלה לא הצלחתי למצוא התייחסות לעניין חצי נקודת הזיכוי, אבל לפי הדיווח בוואלה, הזיכוי ינתן לבעלי תואר בוגר. זה לא עובד ההפך מההגיון? הרי את ההכנסה הנוספת הסטודנט צריך בזמן שהוא לומד, וההגיון אומר שכדאי למדינה לתת לו את זה אחרי שהוא מסיים את לימודים ו(לכאורה)מוצא עבודה מכניסה. האם באמת החוק קובע שהסטודנט יסתדר בעצמו לאורך התואר ואז יקבל מתנה (רגרסיבית משהו) מהמדינה אחרי שסיים? לכמה זמן מקבלים את החצי נקודה הזו, בעצם? ואיפה לעזאזל הסעיף הזה בחוק?

    תגובה של iod — 30/05/2007 @ 14:38 | להגיב


RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

%d בלוגרים אהבו את זה: