שלטון החוק – ביקורת חקיקה

28/06/2007

הצעות חוק שילוב עולים במערכת החינוך, התשס"ז-2007 – מצא את ההבדלים

Filed under: חינוך — Dubi @ 8:41

להצעות החוק לשילוב עולים במערכת החינוך הגעתי בעקבות התחושה של רבים מכותבי וקוראי 'משמר הכנסת' כאילו הבלוג מתרכז בביקורת עוקצנית על הצעות חוק מיותרות (במקרה הטוב) או גרועות (במקרה הרע, והנפוץ יותר), על חשבון הפניית תשומת הלב הציבורית לעבודת החקיקה הרצינית והברוכה של חברי הכנסת.

כל מי שנוהג לקרוא הצעות חוק יודע שמעט מאוד הצעות הן מקוריות, כמעט תמיד תוכלו למצוא בתחתית דברי ההסבר של הצעת חוק משפט קצר המציין שהצעה דומה, או אפילו זהה, הונחה בעבר על שולחן הכנסת, בתוספת ציון שמו של חבר הכנסת מגיש ההצעה, והכנסת שבמסגרתה הועלתה ההצעה. אבל כשהצעת החוק לשילוב עולים במערכת החינוך של מרינה סולודקין, סילבן שלום ומיכאל מלכיאור, הצעה מספר 2689, מאזכרת שהצעה דומה הוגשה בעבר על-ידי חבר הכנסת אלכס מילר, מפתיע לגלות שההצעה המדוברת הונחה על שולחן הכנסת באותו יום, וזכתה למספר 2688. כן, מדובר בשתי הצעות חוק עוקבות. בנוסף לחבר הכנסת מילר חתומים על ההצעה הראשונה גם רוברט אילטוב ויוסף שגל.

קריאה דקדקנית של הצעות החוק תגלה ניסוחים זהים לחלוטין ברוב המכריע של סעיפי החוק. פה ושם תוכלו למצוא מילה שונה. מי שיתעקש למצוא הבדלים מהותיים בין שתי ההצעות ישמח לדעת שניתן למצוא הבדל אחד שכזה, בסעיף 9 של שתי ההצעות.

בהצעה הראשונה, עליה חתומים שלושת חברי הכנסת של 'ישראל ביתנו' קובע סעיף 9 כי: "מנהל מוסד חינוך שמחצית או יותר מתלמידיו עולים ממדינת מוצא אחת, יהיה מורה עולה ממדינת המוצא האמורה."

הצעת החוק השנייה, של חברי הכנסת מ'הליכוד', 'קדימה' ו'מפלגת העבודה'  מקדישה את אותו סעיף לקביעה "במוסד חינוך שמחצית או יותר מתלמידיו עולים ממדינת מוצא אחת, יהיה ייצוג הולם בחברי הצוות החינוכי למורים עולים ממדינת המוצא האמורה."

ייאמר כי מעבר להבדל הזה, שתי ההצעות החוק, הזהות כמעט לחלוטין רצופות ברעיונות נכונים ומוצלחים,  בנוגע לאיסור הפליה (כדאי לציין כי הצעה 2689 מוסיפה איסור הפליה גם בין מורים על בסיס מוצא, בעוד הצעה 2688 מסתפקת באיסור הפליה בין תלמידים), הקלות והתאמות בבחינות הבגרות, הסדרת לימודי העברית לעולים חדשים ועוד.

כקורא הדיוט של הצעות החוק, שאינו בקי ברזי הליך החקיקה, מצאתי את עצמי מתפלא על הכפילות התמוהה שבין שתי ההצעות, כמו גם על הדרישה, בהצעת החוק הראשונה, למנות דווקא מנהל, שהאינטרקציה בינו לבין התלמידים מינימלית, ממדינת המוצא האמורה. במטרה להבין את התעלומה פניתי לששת חברי הכנסת החתומים על ההצעות בבקשה להסבר, בקשה שנותרה ללא מענה במשך חמישה ימים ('משמר הכנסת', מסתבר, טרם רכש את המעמד הראוי לו בקרב חברי כנסת ויועצים פרלמטריים). אי לכך, הדברים שלהלן הם בגדר ניסיון שלי להסביר את הפיצול בין הצעות החוק.

ניסוח ההצעות אינו מותיר מקום לספק ששתיהן נולדו מעבודה משותפת, כאשר חברי 'ישראל ביתנו' מצרפים אליהם חברי כנסת משלוש המפלגות הגדולות כדי להימנע מתפישה ציבורית של ההצעה כסקטוריאלית. העבודה המשותפת, והברוכה בעיקרה, עלתה על שרטון, כאשר חברי 'ישראל ביתנו' ביקשו להשתמש בחוק כדי לאפשר, בחסות הדאגה לשיוויוניות במערכת החינוך, מינויים פוליטיים של עולים חדשים לתפקידי ניהול (בואו ניזכר בתפקידו האזרחי הראשון של חולדאי למשל), סעיף שגרם בסופו של דבר לפיצול כוחות, ולפרישתם של חברי הכנסת מהמפלגות הגדולות מהמאמץ המשותף.

הייתי שמח לגלות הסבר אחר, ציני פחות, אולי מישהו מהקוראים יוכל לספק הסבר כזה במקום חברי הכנסת הדוממים. בין כך ובין כך, קריאה בהצעות חוק מתגלה כעיסוק מרתק, וכהזמנה לתהות על הכוחות הפועלים מאחורי מנגנון החקיקה.

(שחר אבן-דר מאנדל)

להגיב »

עדיין אין תגובות.

RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום.

%d בלוגרים אהבו את זה: