שלטון החוק – ביקורת חקיקה

27/08/2007

הצעת חוק לתיקון סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 13) (קבלת נתוני תקשורת וקובצי נתונים ממאגר מידע של בעל רישיון בזק), התשס"ו-2006 / הממשלה

בשקט בשקט, בלי למשוך יותר מדי כותרות בעיתונים או תשומת לב ציבורית, יושבת לה ועדת חוק, חוקה ומשפט ודנה בהצעת חוק (קובץ PDF) שתקנה למשטרת ישראל וכל גוף רשמי אחר מטעם המדינה גישה בלתי אמצעית למאגר מידע מקיף אודות הרגלי התקשורת שלנו. מטריד, מקומם ובעיקר מאוד מפחיד. הייתי ממשיך לדבר על הצעת החוק אם גל מור לא היה עושה זאת טוב בהרבה ב-Ynet:

ההצעה, שכבר אושר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, נועדה להסדיר את כללי העברת נתוני התקשורת לידי המשטרה וגורמי חקירה אחרים כמו רשות ניירות ערך, רשות המיסים, מצ"ח ועוד, לצורכי חקירות. אם היא תאושר, נתוני התקשורת של אזרחי המדינה – בטלפון, במכשירים ניידים ובמחשבים, יהיו זמינים לרשויות – באופן מלא.

הדיונים נערכים כמעט ללא כל התעניינות התקשורת, על אף שהשלכות ההצעה מרחיקות לכת. המשטרה מבקשת לאפשר לה להקים מאגר נתונים אדיר במסגרת החוק, אשר על פי בדיקה שנערכה על ידי משרד המשפטים, הוא חסר תקדים בהיקפו בעולם.

ובקטע אחר בכתבה:

סימן שאלה גדול מתנוסס מעל בקשת המשטרה ליהנות מגישה לנתוני מיפוי האנטנות הסלולריות. עו"ד דן אור חוף, ממשרד עו"ד פרל כהן צדק לצר, המייצג בדיון את ספקית האינטרנט נטוויז'ן-ברק, אומר כי בקרב המומחים המלווים את הדיונים התעורר חשד כי למשטרה מניע נסתר אותו היא מסרבת לחשוף, על אף שהציבור זכאי לדעת. למשל, אם למשטרה יש טכנולוגיה המאפשרת יכולת איכון עצמאית, היא תוכל לעקוב אחר שבעה מיליון אזרחים בזמן אמת, כהגדרת עו"ד שהב.

כדי להבין קצת יותר מה הצעת החוק בעלת הניחוח הטוטליטרי הזה אומרת בשביל כל אחד ואחד מאיתנו אני מזמין אתכם לקרוא את הכתבה המלאה של מור. חשוב שנדע על זה.

(ליאור, ג'וקים)

בלוג בוורדפרס.קום.