אני אוהב חוקים שתפקידם להגן על הצרכן, בעיקר כשהם מחזקים את התחרות ב"משק" ולא פוגעים בה. כזו היא הצעת החוק של יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת חה"כ משה כחלון (ליכוד), הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – אמצעי תשלום), התשס"ח-2007. כחלון מציע דבר פשוט מאוד: לאסור על בית עסק להתנות עסקה באמצעי תשלום בודד.
עיקר הבעיה היא בחברות שמכריחות את לקוחותיהן לשלם בכרטיס אשראי, וזאת מכיוון שאין במדינת ישראל שום הכרח לנפק כרטיסים מסוג זה לכל לקוח ולקוח. במקום להכביר במלים עד כמה הגבלת צרכנים לתשלום באמצעות כרטיס אשראי בלבד מגבילה את זכותם לשיוויון, אני ממליץ לקרוא את הטור המצוין "כשבכיס אין כרטיס" בגלובס, מאת הכתב המוכשר ארז וולברג, שהמשפטים הבאים לקוחים ממנו:
"תקרת זכוכית שקופה עוברת בין אלה שיש להם או אין להם את הפלטפורמה המקובלת לתשלום; האפשרות להצטרף לביטוח רפואי משלים של קופת החולים אולי נקוב במחיר השווה לכל כיס, אבל אם בכיס אין כרטיס, או שהבנק לא מאשר להקים הרשאה לחיוב חשבונך זה אמצעי התשלום, הרבה לפני מחיר השרות או מצב הבריאות, שימנעו ממך את הכיסוי הרפואי."
שלטון החוק - ביקורת חקיקה 
נראה לי שהחוק תוקף את הבעיה במקום הלא נכון.
חיוב העסקים לקבל מזומן מסרבל את תהליך המכירה ומצריך התעסקות יקרה עם עודף והפקדות בנקאיות. אפשר, כתחליף, לחייב את הבנקים לספק כרטיסי חיוב (משולמים מראש, ללא אשראי) לכל דכפין ובעמלה נמוכה.
העסקה מאושרת רק אם הלקוח נמצא ביתרת זכות או במסגרת החריגה שלו. ניתן גם לקנות כרטיסים עם סכום מוטען מראש שאינו קשרו למסגרת החריגה.
תגובה של אודי פסמון — 05/11/2007 @ 18:54 |
אודי, הצעת החוק לא מכריחה עסקים לקבל תשלומים דווקא במזומן, אלא מבקשת לחייב אותם להציע מספר אפשרויות תשלום, לבחירת הצרכן. אני גם לא חושב שצריך להכתיב לנותן השרות את סוג אפשרויות התשלום, אלא להשאיר זאת לשיקול דעתו, כל עוד הוא מציע מגוון מספק של אפשרויות.
אגב, כיום, כשהחיוב נערך בכרטיס אשראי, אין חיוב שהלקוח יהיה ביתרת זכות או במסגרת החריגה שלו, או אפילו, שכרטיס האשראי יהיה פעיל. לפני מספר חודשים התברר לי להפתעתי שמועדון הכושר בו הייתי מנוי "הכריח" את מסוף האשראי לחייב את כרטיס האשראי שלי, למרות שזה לא היה בתוקף. בחברת האשראי הפילו את האשמה על מועדון הכושר, אך העובדה היא שכרטיס שכבר בוטל חזר באורח פלא לחיים, מספר חודשים לאחר שביטלתי אותו. הנקודה היא שבשורה התחתונה אנו נתונים לחסדי נותני השרות בכל הקשור להליכי החיוב.
תגובה של ליאור — 05/11/2007 @ 19:07 |
את ההצעת החוק שלחתי למר כחלו לפני מספר חודשים (כמעט שנה). ב 7 לנובמבר קיבלתי עדכון מלשכתו כי החוק נוסח ויעלה לדיון בועדת השרים ביום א' ה-11 בנובמבר. כולי תקווה כי החוק יגיע לשלב יישום במהרה. לתגובתך אודי וכפי שציים ליאור מטרת ההצעה אינה לאפשר תשלום במזומן אלא לאפשר עוד אמצעי בקרה לטובתו של הלקוח בתהליך התשלום. המניע שדחף אותי להעלות למר כחלון את הנושא היה גביית לא מוצדקת של כספים מחשבוני במשך 3 חודשים על ידי חברת הוט. במקרה זה אם הייתי מקבל חשבונית חיוב לפני גביית התשלום היה באפשרותי לעצור את הגבייה. כמו כן מדיניות ה"יד בכיס" גורמת לאובדן רק של כספים הן בשל טעויות גבייה והן בשל גזל פשוטו כמשמעו שמובצע על ידי התאגידים המדוברים. כמו כן שלחתי הצעת חוק נוספת בדבר שיפור איכות השירות ללקוחות, עדכונים בהמשך.
תגובה של יניב פורת — 07/11/2007 @ 13:39 |
יניב, יישר כח על היוזמה
תגובה של ליאור — 07/11/2007 @ 21:47 |
יופי של רעיון לבלוג. רק עכשיו גיליתי אותו, ואבוא לבקר בקרוב. סחתיין!
תגובה של יופי — 16/05/2008 @ 4:32 |
ליאור שלום, בדקתי את חוק הגנת הצרכן ולא ראיתי שעודכן התיקון בנושא אמצעי תשלום, האם ידוע לך מה קורה?
תגובה של יניב פורת — 27/05/2008 @ 8:26 |
מדוע גניבת כסף דרך כרטיס האשראי אינו שווה ערך לגניבה מהזן השפל ביותר?
חברת הוט גבתה (גם) ממני כסף שלא כדין.
תבעתי אותה על כפל קנס (ממש כמו הרשויות..) וניצחתי
אני בדרך לעוד תביעה איתם כעת
תגובה של אורן — 08/06/2009 @ 17:52 |
למה חברות חדשות כמו רמי לוי תקשורת או הוט מחבים לקוח רק דרך כרטיס אשראי ולא מקבלים הוראה קבע של בנק
תגובה של משה סלע — 28/06/2012 @ 13:59 |